בשנת 2018 יסדו רשות העתיקות ומכון מגלי"ם מבית עיר דוד, את המרכז לחקר ירושלים הקדומה. היקפו הרב של מחקר השדה בשטחי החפירה בגבעת עיר דוד ובסביבתה יצר צורך בהנגשת הממצאים הארכיאולוגיים מהחפירות לעולם האקדמי ולציבור הרחב. המרכז לחקר ירושלים הקדומה שם לעצמו למטרה לקדם את המחקר ולעודד חוקרים העושים שימוש בטכנולוגיות מחקר מתקדמות.
המרכז לחקר ירושלים הקדומה מכיר בחשיבות הקשר בין מוסדות המחקר לבין הפעילות ארכיאולוגית הענפה הנערכת בירושלים הקדומה. המרכז לחקר ירושלים הקדומה יעודד חוקרים מצטיינים בתחום הארכיאולוגיה, או בתחומים המשיקים לארכיאולוגיה והעושים שימוש במידע ארכיאולוגי, לבחור במושא מחקר הקשור לירושלים הקדומה וסביבותיה. מעורבות חוקרים וחוקרות, הנמצאים בשלבי צמיחה מקצועית, בפרסום ובחקר הממצאים מהחפירות הנערכות כעת או כאלו שנערכו בעבר במרחב זה, תקדם את חקר ירושלים הקדומה והמרחב סביבה ותעמידם בחזית מחקר העולמית
א. המענקים יינתנו עבור עבודות חקר, או בקרה על חומרים הנערכים לפרסום, המקדמים את הוצאות
. המחקרים, במסגרת פעילותו של המרכז לחקר ירושלים הקדומה
ב. החוקרים יבחרו לפי המלצת עורכי הפרסומים במרכז לחקר ירושלים ולפי התאמתם למושא המחקר וכן על פי
.התמחותם בנושאים הנחקרים. תינתן עדיפות לחוקרים החופרים בירושלים הקדומה וסביבותיה
ג. עבודות החקר יוגדרו במסמך מחייב על ידי מנהל המרכז, על פי צרכים מקצועיים שיועלו בידי הועדה האקדמית
.של המכון או העובדים המקצועיים במכון
ד. גובה המענקים יוגדרו בתוכנית העבודה השנתית של המרכז לחקר ירושלים הקדומה לפי התקציב השנתי שיאושר
.בוועדת ההיגוי של המרכז
.ה. מקבלי המענקים יחויבו לעמוד בתנאי המחקר ובתאריכים שיקבעו להגשה
ו. מקבלי המענקים ידרשו להציג את מושא המחקר שלהם בכנסים בארץ ובחו"ל, לפי התנאים המקובלים במרכז
.לחקר ירושלים הקדומה בכול הנוגע להשתתפות בכנסים אלו
ז. בכול פרסום אקדמי או פופלרי של נושא המחקר יצויין כי נעשה בתמיכת המרכז לחקר ירושלים הקדומה וכן
.יופיע לוגו המרכז במקומות הרלוונטים
ח. ככלל, לא ינתן מענק לחברי עמותה ו/או לעובדי עמותה ו/או לקרוביהם. במקרים חריגים תוגש בקשה לאישור
. מענק כאמור, לאישורה של ועדת הביקורת ולאחר מכן לאישור האסיפה הכללית
.ט. תינתן עדיפות לחוקרים שעבודות השדה שלהם מתמקדת בתחומי ירושלים הקדומה
מועד אחרון להגשת קולות קוראים: 15.08.22
פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א חבר האקדמיה למדעים. עוסק בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל וסביבתה בתקופת הברונזה והברזל, בשילוב שיטות מתחום המדעים המדויקים בארכיאולוגיה ובהיסטוריה מקראית. פרופסור פינקלשטיין כיהן כראש מכון נדלר לארכאולוגיה וכראש החוג לארכאולוגיה והיה מרצה וחוקר אורח באוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב ובסורבון בפריז.
פרופסור במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת צפון קרוליינה בשארלוט בעשרים השנים האחרונות ביצע גיבסון פרויקטים רבים של חפירות ארכיאולוגיות וסקרי שטח באזורים שונים בישראל. תחומי העניין העיקריים שלו במחקר הם: ארכיאולוגיה ונוף; ההיסטוריה של הארכיאולוגיה; היסטוריה וארכיאולוגיה של ירושלים; יהדות קדומה ונצרות קדומה. פרופ' גיבסון ניהל חפירות בסטף, מודיעין ובירושלים. בימים אלה הוא מנהל חפירות בהר ציון. גיבסון הוא מחברם של יותר ממאה מאמרים מחקריים על מגוון נושאים ובמשך למעלה משני עשורים שימש כעורך הראשי של כתב העת הארכיאולוגי Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological.
יו"ר ג'יימס ר. ויסמן לארכיאולוגיה קלאסית באוניברסיטת בוסטון היא חופרת במזרח התיכון כבר למעלה משלושים שנה. תחום ההתמחות שלה הוא המזרח הקרוב מתקופת אלכסנדר הגדול ועד לתקופה הרומית, עליו כתבה ארבעה ספרים ולמעלה מארבעים מאמרים. בעבודתה היא מתמקדת בתקופות של האימפריות העתיקות המאוחרות יותר: הפרסים האחימניים, אלכסנדר הגדול ויורשיו ההלניסטיים והרומאים. הברונזה והברזל, בשילוב שיטות מתחום המדעים המדויקים בארכיאולוגיה ובהיסטוריה מקראית.
מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות בתשע השנים האחרונות מבצע חפירות במקומות שונים בעיר דוד ומנהרות הכותל. הדוקטורט שלו שנכתב תחת הנחייתו של פרופ' אהרון מאיר, חקר דפוסי התיישבות במישור החוף הדרומי בתקופת הברונזה התיכונה. המחקר שלו ועבודת השטח במשך השנים הובילו לפרסום של למעלה מ 80 מחקרים, שהופיעו בדיווחי החפירה, ספרים וכתבי עת שפיטים, בנוסף למאמרים פופולריים.
פרופ' בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום על שם יעקב אלקוב באוניברסיטת תל אביב. הוא מכהן כיום כראש החוג. יובל חפר ברמת רחל, חר' אר' ראס, תל עזקה ועיר דוד. כיום מנהל את חפירות חניון גבעתי בעיר דוד. יובל עוסק בעיקר בארכיאולוגיה מקראית ומשלב תחומי מחקר רבים במחקרו. הוא מנהל מחקר על הסביבה הכפרית של ירושלים תוך מחקר תיארוך הטראסות של הרי יהודה.יובל פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים ומקדם סטודנטים רבים בתואר שני ושלישי.
מנהל תחום פרסומים רשות העתיקות עסק רבות בחפירות ובמחקר בירושלים וסביבתה עת שימש כארכיאולוג מחוז ירושלים, ארכיאולוג מחוז יהודה וארכיאולוג מנחה מרחבי במרחב ירושלים. היה שותף בניהול חפירת חקל דמא (בשיתוף עם פרופ' גדעון אבני) וחפר את הקבר של משפחת קייפא שבצפון תלפיות. במסגרת עבודת ה-MA עסק בקבורה בתקופת הברונזה הביניימית ברחבי הארץ וגם כתב את יחידת הלימוד המחודשת של תקופה זו בספר הלימוד שנושאו מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל שהוציאה האוניברסיטה הפתוחה. ניהל את החפירה במוצא (ביחד עם אלון דה גרוט) בשנים 1993, 2002 ו-2003 שבה נחשף האתר מתקופת הברזל ובו מבנה ציבורי מהמאה ה־ז' לפסה"נ ובסביבתו ממגורות רבות. תוצאות חפירה זו הביאו לכתיבת עבודת הדוקטור באוניברסית תל אביב: "גידול, אחסון והפצה של דגניים בתקופת הברזל, וזיקתם למערך החברתי־כלכלי של ההתיישבות בארץ־ישראל." פרסם את הדוח הסופי של חפירותיו במוצא בסדרת המונוגרפיות של רשות העתיקות (IAA Reports 39).